לכוהול הוא סם האמת ומשמש כנותן החסות הרשמי לאולימפיאדת הכנות והפדיחות שכולם משתתפים בה מדי פעם. ואם אתם לא סומכים על האבחנה המדעית שלנו (בצענו מחקר אמפירי ותצפית על קבוצת חברים שתויים), אתם פשוט יכולים לסמוך על המקורות, שם כתוב "נכנס יין – יצא סוד".
העניין באלכוהול שלמרות שהוא סם האמת, אין בו אמת בפרסום. הבקבוקים תמיד נראים יוקרתיים, מפתים, אלגנטיים. ובסוף הערב? לא אלגנטי ולא נעליים. מקסימום מקיאים בחוסר אלגנטיות על הנעליים של מישהו זר.
אז איך היו נראים בקבוקי המשקה אם התוויות שעליהם היו קצת יותר אמיתיות ופחות שיווקיות? ובכן, ככה:
וויסקי, אולי המשקה הכי גברי וקשוח שיש על הבר, מסתדר יפה עם מוזיקת בלוז וקרב יריות בין שני קאובויז. אבל האפקט האמיתי של המשקה כולל גם מלנכוליה קלה (כנראה גם בזכות הבלוז ברקע) שמובילה, איך לא, לשליחת סמסים מביכים ולא קוהרנטים במיוחד לאקס, לכמה אקסים או לכל האקסים כולם. תלוי כמה שתיתם.
הוודקה היא עולה מרוסיה שהתאקלמה בצורה מוצלחת. לא רחוק היום והאצטון המהול הזה ייקח מהערק את התואר של המשקה הישראלי מכולם. עד אז, הוודקה סתם עוזרת לכם לייצר שיחה בקלות עם כל מי שמסביבכם. או מסביבכן. בעיקר אם אתן מצחקקות כמו מפגרות בתור האינסופי בתור לשירותים. הלכת עם שני ליטר פיפי בבטן וחזרת עם בי.אפ.אפית חדשה.
ייגרמייסטר, או ייגר כמו שקוראים לו בחבר'ה, מוכר לנו סיפור על משקה עם מתכון סודי שרוקחים במיוחד משישים אלף (פלוס מינוס) מרכיבים שונים. בתכלס, מה שקורה זה שהרכיבים מופרדים בבקבוק ומתערבבים רק כשהם נכנסים לבטן, שם הם עושים רק דבר אחד: דוחפים את הכל למעלה וגורמים לך להקיא כאילו אין מחר.
יין. המשקה עם התדמית של הילד החנון. אף אחד לא שותה יין בפול מון פארטי, ילדים לא משתכרים מיין על ספסל בגן הציבורי. יין הוא כזה משקה עדין, רגיש, מכיל, שלא פלא שכל כך הרבה גברים ונשים מוצאים עצמם מבלים איתו לבד ערב שקט ונחמד. כזה שנגמר בסוף בבכי בודד וקורע לב על הרצפה בסלון.
טקילה, איט מייקס מי הפי. איזה שיר נהדר זה. הבעיה היא שיכול להיות שטקילה עושה אתכם קצת הפי מדי. המשקה המקסיקני נותן בוסט מוגזם לביטחון העצמי וגורם לכל הטיפוסים הכי לא מוחצנים בפאב לעשות דברים שרק כוכבי קולנוע בסרטים, בחורות שנראות ממש טוב (אסור לכתוב כוסיות) ולהבדיל – עינת שרוף, יכולים להרשות לעצמם: לרקוד על שולחנות.
אמנם יש כאן תמונה של ליקר רום וקוקוס, אבל נכון לגבי כמעט כל ליקר בעולם. המשקה הזה מתוק, המשקה הזה טעים, אבל יותר מהכל – המשקה הזה יעשה לכם סכרת. בבקבוק כזה יש משהו כמו 1700 קלוריות, שזה יותר מה שצורכים כל תושבי יבשת אפריקה בשנה אחת. או במושגים שנבין טוב יותר: זה משמין כמו לאכול מגש פיצה.
במקרה של ה"פיירבול", משקה וויסקימתובל בקינמון לוהט, לא באמת צריך לומר יותר מידי. זה וויסקי, ויש בו קינמון. אה. והשם שלו נגזר בעקבות תחושת כדור האש המורגשת בפה מיד לאחר הלגימה ממנו, תחושה שתהיה מעט משעשעת בהתחלה, אבל תגרום לכם לקפוץ ראש לאסלה, או לחילופין לסיים את הערב בלאקאאוט, ממש כמו שמבשרת התוית.
באמצעות: Elite Daily