במציאות של היום, כשאנחנו שומעים את המילה סודן או סודנים אנחנו חושבים בעיקר על דרום תל אביב ועל סוגיית הפליטים, ולרוב מדמיינים את הזוועות מהן הם נמלטו.
הצלמות קרול באקווית' ואנג'לה פישר תיעדו מראות אחרים, מרהיבים ומעתיקי נשימה ביופיים – הן צילמו את חייהם של אנשי שבט הדינקה, רועי צאן בדרום סודן, ואת הקשר המפעים שלהם עם הבקר שלהם.
במיוחד בתקופה כמו זו, שטבעונות וצמחונות הפכו לחלק כמעט אינטגרלי מהשיח היומיומי, מדהים לראות שקיימים בני אדם שהופכים את הבקר שלהם לחלק מהמשפחה.
אנשי שבט הדינקה מנהלים את אורח חייהם בהתאם לעונות השנה. בעונת הגשמים, הם מתיישבים במבני קבע בסואנה ומגדלים מיני דגן כגון דוחן.
בעונת היובש, הם רועים את עדר הבקר לאורך נהרות האזור. חייהם של אנשי הדינקה שזורים עמוקות בחיי הבקר אותו הם רועים – כשגבר צעיר מגיע לבגרות, הוא מקבל שור, ושמו של השור הופך להיות חלק משם הנער. עם חלוף השנים ותהליך ההתבגרות, הם אף מפסלים צורות שונות בקרני השור.
עירום הוא דבר מקובל ונפוץ בשבט, אך לא מעטים הם גם אלה הבוחרים להתקשט בעורות עיזים או מחוכי חרוזים או אפר, המשמש מלבד קישוט גם לדחיית יתושים.
פישר ובאקווית' למעשה פועלות מהרצון לשמר טקסים שבטיים קדושים ומסורות מהתרבות האפריקנית שהפכו פגיעים יותר להשפעות המודרניזציה, ונעלמים במהירות.
אני מניחה שבקרוב כל מה שישאר הן באמת רק תמונות, למרות שאני מאד מקווה שלא.
באמצעות: carolbeckwith-angelafisher.com