היום, בדיוק לפני 46 שנים, התקיים פסטיבל וודסטוק, פסטיבל המוזיקה שנחשב עד היום לאחד הפסטיבלים הגדולים והמשמעותיים בכל הזמנים, כזה שעיצב דור שלם בעולם המערבי בכלל ובארצות הברית בפרט ונחשב בעיני רבים לאירוע המשפיע והבולט ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית.
כזכור, למרות שהמארגנים ציפו לסדר גודל של כ-50 אלף מבקרים, מאות אלפי צעירים פקדו את הפסטיבל שכלל לא התקיים בעיר וודסטוק (קראו על כך בהמשך) והפכו אותו למפגן של שלום, אחווה, שיתופיות ורוח חופשית, כשברקע, על במת הפסטיבל, מופיעים כמה מהשמות הגדולים ביותר בתולדות הרוק והפולק.
אחד המשפטים הכי מפורסמים הקשורים לפסטיבל קובע כי "אם אתה זוכר את וודסטוק, כנראה שלא היית שם", והוא כמובן מתייחס לכמויות הסמים האדירות שרצו בו, ולתחושת שיכרון החושים האדירה שאפפה את המקום. לשמחתנו, הצלמים שנכחו במקום דאגו לכך שלא נצטרך להסתמך על הזיכרון הרעוע של הנוכחים בפסטיבל, ובאמצעות הצילומים המופלאים שלהם, מעניקים לנו הצצה נצחית למה שהתרחש באותם שלושה ימים מופלאים באוגוסט 1969 בפסטיבל שלעולם לא יישכח.
הדרך לפסטיבל הייתה לא קלה. כבר במהלך היומיים שלפני פתיחתו נוצרו פקקי ענק בדרכי הגישה המובילות אליו, ועשרות אלפי אנשים הותירו את הרכבים שלהם בצד הדרך וצעדו עשרות קילומטרים ברגל עד למתחם ההופעות הפקקים הענקיים מנעו גם מחלק מהאמנים להגיע לפסטיבל בזמן ויצרו שיבושים בלתי פוסקים בלוחות הזמנים של הפסטיבל.
אדם שנפצע במהלך הניסיון להגיע לפסטיבל והתמוטט על הכביש. לצוות הרפואי והאמבולנס לא הייתה שום דרך להגיע אליו כך שהוא נאלץ להתאושש בכוחות עצמו.
מארגני הפסטיבל ציפו לקהל של 50 אלף איש, אלא שבפועל, הגיעו למקום מעל 400 אלף, מה ששיבש לחלוטין את התכניות המקוריות, וגרם לבלאגן אטומי. במחוז סאליבן בו נערך הפסטיבל הוכרז מצב חירום והשלטונות המקומיים נחלצו לסייע למארגנים.
למרות עומס האנשים, פסטיבל וודסטוק עבר בשקט ובשלווה פסטורלית ולא נרשמו בו מקרי אלימות או אירועים חריגים.
ההופעה של ג'ימי הנדריקס, במסגרתה ביצע גרסה מדהימה על גיטרה חשמלית להמנון האמריקאי, היתה גם זו שסגרה את הפסטיבל בן ה-3 ימים, ונערכה למעשה בבוקר היום הרביעי לאחר שנדחתה שוב ושוב בעקבות תקלות ושיבושים בלו"ז. עקב כך, רק 50 אלף איש שעוד נותרו בשטח הפסטיבל זכו לשמוע אותה.
בעקבות כמות האנשים הלא צפויה שהגיעה למקום, אפשרו המארגנים למאות אלפי המבקרים להיכנס לשטח הפסטיבל ללא תשלום, בעיקר בגלל שבמקום לא פעלו מספיק קופות ולא ניתן היה להשתלט על כמות האנשים האדירה.
וכך נראית כמות האנשים המפלצתית במבט מלמעלה.
הפסטיבל ייזכר לנצח ככזה עם אווירת שלווה, הרמוניה ושלום, ואנרגיות חיוביות מדהימות שעטפו אותו מכל כיוון.
במקור, הפסטיבל אמור היה להתקיים בעיירה וודסטוק שבניו יורק, ומכאן גם השם שלו, אלא שבסופו של דבר, הועבר הפסטיבל לעיירה בית'אל, 70 קילומטרים מהעיר ניו יורק.
המארגנים שכרו אדמה בעיר וולקיל במטרה לקיים שם את הפסטיבל. אולם, כשנודע לרשויות העיר על היקף הפסטיבל המתוכנן ואופיו, הם נסוגו וביטלו אישורים שונים שנדרשו לקיומו. כשנותר פחות מחודש למועד הפסטיבל, הצליחו המארגנים לשכנע חוואי יהודי בשם מקס יסגור מהעיירה בית'אל להחכיר להם שטח מרעה בן 2400 דונם לצורך קיום הפסטיבל.
כאן בתמונה ניתן לראות את החוואי היהודי ואת אשתו מרים עומדים בשטח הפסטיבל לאחר שהסתיים, כשברקע הרי הזבל והפסולת שהשאירו אחריהם המבקרים.
חוץ מג'ימי הנדריקס שחתם את האירוע, בפסטיבל הופיעו כמה מהשמות הגדולים ביותר במוזיקת הרוק והפולק: ג'פרסונז איירפליין, סנטנה, המי, ג'ואן באאז, גרייטפול דד, ג'ו קוקר, ג'ניס ג'ופלין, קרוסבי, סטילז, נאש ויאנג ועוד.
ג'ו קוקר על הבמה, במהלך אחד הביצועים הגדולים של וודסטוק, הקאבר האדיר לשירם של הביטלס "עם מעט עזרה מידידיי".
קרלוס סנטנה (מימין) והבסיסט שלו, נותנים בראש ביום השני של הפסטיבל
והקהל מתמוגג.
ג'ניס ג'ופלין, מאגדות המוזיקה הגדולות בהיסטוריה, במהלך ההופעה שלה, גם היא ביומו השני של הפסטיבל
להקת The who נותנת בראש מיד לאחר מכן
ואם זה לא מספיק, מה עם קצת קרוסבי, סטילז, נאש אנד יאנג?
כפי שרובכם יודעים, במיוחד אם צפיתם בסרט המפורסם על הפסטיבל, בגדים לא היו מצרך חובה בו ורבים מהבליינים הסתובבו ללא בושה בחליפת הלידה שלהם, מול עדשותיהן של מצלמות הטלוויזיה, באקט שסימל את מהות הפסטיבל: חופש מוחלט, רוח חופשית והתרסה נגד מוסכמות החברה הבורגנית והמהוגנת.
בניגוד לבגדים, סמים דווקא היו חלק בלתי נפרד מהפסטיבל ומרבית המשתתפים בו השתמשו במריחואנה, LSD ושאר החברים. גם מרבית האמנים שהופיעו בוודסטוק היו תחת השפעת סמים והיה מאוד קשה לא להבחין בכך. כפי שניתן לראות בשלט (קח מריחואנה) גם תחושת השיתופיות בפסטיבל חגגה, ואנשים דאגו אחד לשני כדי שלאיש לא יחסר דבר.
רבים מהם התנדבו לסייע בהכנת אוכל ומזון למאות אלפי החוגגים, עקב הכמות המזערית של דוכני המזון והשתייה. בנוסף, מסוקים שחגו מעל הפסטיבל פיזרו ערכות מזון ושתייה כדי לסייע למארגנים.
בתמונה: שתי מתנדבות מעניקות סיוע רפואי לשניים מאורחי הפסטיבל. בסה"כ נרשמו שני מקרי מוות בוודסטוק, המקרה הראשון בגלל מנת יתר של הרואין אותה צרך אחד הבליינים, והשני בגלל תאונה מצערת בה טרקטור דרס את אדם שישן על הדשא לאחר שלא הבחין בו.
בנוסף לאוכל, גם ערכות עם ציוד רפואי הושלכו על ידי מסוקים למתחם הפסטיבל. בתמונה: שניים מהעובדים אוספים ארגזי ציוד.
אחרי שלושה ימים וקצת של חגיגה אינסופית, גם הדרך הביתה לא הייתה פשוטה, ובדיוק כמו בתחילת הפסטיבל, מסביב לעיירה הקטנה נוצרו פקקי ענק שנמשכו יותר מיומיים.
שזה זמן מינורי ביחס לזמן שלקח לנקות את הרי האשפה והפסולת שהשאירו אחריהם החוגגים.
